מלחמה מתועדת
במשך מלחמת חרבות ברזל פורסמו אלפי תמונות וסרטונים אשר תיעדו את המלחמה, המלחמה הפכה למלחמה מתועדת והתקשורת הייתה הדבר המרכזי שנתן לאזרחי ישראל להתעדכן על ידיו, ולעולם לראות את הזוועות. התקשורת הציבה לנו הבניית מציאות של מלחמה, כל הנושאים והתכנים שהוצגו בתקשורת קשורים אך ורק למצב המלחמתי.
במהלך ההפוגה הראשונה בלחימה - נערכו חילופים שבהם חזרו לישראל, עשרות חטופים בתמורה למחבלים.
-סיטואציה
אני אשת תקשורת ששלחה צוותי צילום שלי לכל מוקדי ההתרחשויות.
לפתע קיבלתי ידיעה בלעדית שהג’יהאד פרסם סרטון של ילד ומבוגרת שנחטפו לרצועה.
הג'יהאד האסלאמי פרסם תיעוד של שני חטופים שמוחזקים ברצועה. בסרטון נראים חנה קציר, בת 77, ויגיל יעקב, בן 12. בג'יהאד טענו: "ישחררו את שני החטופים מסיבות הומניטריות וכשיתאפשרו התנאים".
אני בוחרת שלא לפרסם את הידיעה בזמן אמת מכיוון שראשית, יש בסרטון קטין, רוב הסיכויים שאיימו עליו בכדי להגיד משפטים על ביבי ולהביע את דעתם של הג’יהאד, אז גם איני רוצה להפיץ מידע שקרי וליצור פילוג בעם במצב הבטחוני שבו העם צריך להיות מאוחד. שנית, אינני יודעת מה משפחתו וסובביו עברו בשביעי לאוקטובר והאם ירצו שבנם יוצג ככה לכל העולם בחדשות אז אני מכבדת אותם לאור המצב.
עולה בי דילמה מכיוון שאני שוקלת גם את העובדה שאני יכולה להיות הכתבת הראשונה שמעלה את הסרטון, לצבור הרבה רייטינג וצופים חדשים, במיוחד בגלל שהסרטון הוא בלעדי למצב הכי מדובר היום שהוא המלחמה והחזרת החטופים, מסר מהחטופים הוא נושא חם שיכול לצבור כמות מטורפת של צופים.
:התייחסתי לכללי אתיקה עיתונאית אלו בבחירתי שלא לפרסם את הסרטונים
-כנות ודיוק: אני לא רוצה להפיץ מידע שקרי (המסר שהחטופים העבירו בסרטון) שיכול להתפרש כדעתם.
-אחריות ואנושיות: אני חושבת קודם כל על המשפחות של החטופים, על החטופים עצמם, ועל מה שהם עוברים, לא במקומי לפרסם סרטון כזה בלי הסכמתם בזמן שהם עדיין בשבי, ולא במקומי ליצור פילוג אפילו יותר גדול בעם, אינני רוצה שהצופים יפעילו לחץ אפילו יותר על כוחות הביטחון והממשלה שלנו שמנסה את ההכי טובה שלה, ואינני רוצה לעשות טעות אשר יכולה לעלות לנו ביטחונית ולתת לאויב תחושת ניצחון של ״הצלחנו״ לעשות את המהלך ולהפחיד אותם, כאילו נעננו לתכנית שלהם ופרסמנו אותם, עשינו להם את העבודה, כי כמובן שזה מה שהם ניסו לעשות.
תקנון האתיקה העיתונאית הוא מערכת של כללים והוראות המגדירים קוד מוסרי לעיתונאות. המטרה העיקרית היא להגן על האמיתות ולוודא את אמיתות המידע שנמסר לציבור. חשוב מאוד מכיוון שהוא יכול לשמש כמדד לאמינות ואחריות בתחום העיתונאות. לפי כללי האתיקה, אנשי התקשורת הם המעבירים מידע לציבור, ובתור אנשים עם אחריות כזו גדולה עליהם לגלות מוסריות ואנושיות ובעיקר אחריות רבה בכל צעד ופרסום, בכדי שלא לפגוע באמון שהציבור נותן בהם, בכדי שלא לכולל פילוג מיותר וכו׳.
איש תקשורת שאינו מוסרי ואינו עומד בכללי האתיקה עשוי להעביר מידע שקרי או בפרסום בשביל אינטרס אישי. ישנם עבירות כלכליות ומשפטיות שיכולות להתרחש נגדו, כמו גם פגיעה באמינותו והמעמד שלו כפרסם.
לסיכום, ישנם סיכונים לעבירה פלילית, פגיעה באנשים, והשפלת האמינות שלו כמקור ידידותי ואמין- איבוד רייטינג וצופים.
