ניקוי ראש
ניקוי ראש היא תכנית טלווזיה סאטירית ישראלית אשר שודרה בין השנים 1974-1976 בערוץ הראשון. הערוץ הראשון בזמנו היה הערוץ הישראלי היחיד וכתוצאה מכך הייתה לתכנית השפעה רבה על בפוליטיקה והשיח הציבורי בישראל. אורך כל מערכון בתכנית הוא כ-40 דקות ושידורה הראשון התרחש ב9 למאי 1974.
יצר הפיק וערך: מוטי קירשנבאום, שקיבל פרס ישראל על כך.
ביים: יעקב אסל.
התכנית עסקה בתגובות סאטירויות לאירועים ההתרחשו בישראל כמו, האטקואליה של אותה התקופה: השבר שנגרם לאחר מלחמת יום הכיפורים, העיסוק בדו״ח ועדת ארגנט, המתנחלים, ממשלת רבין הראשונה, שחיתות בקרב שלטון המדינה, פערים חברתיים וכלכליים, היחס לערביי ישראל ועוד.. מטרתה העיקרית היה להשפיע על דעות הקהל בישראל (האזרחים) ובכך להשתיל לצופים את הדעות על השלטון (עיצוב דעת קהל) ולהעביר ביקורת על הממסד בדרך סאטירית, בדרך כלל השימוש בסאטירה בביקורת הופכת את הביקורת למקובלת יותר כתוצאה משימוש בהומור.
השפעתה של ניקוי ראש על הציבור התבטאה בכך שהתכנית השפיעה מאוד על הדעות של האזרחים במדינה, עיקר הדעות התבססו על צד השמאל במטרה לעודד את האזרחים ללכת נגד השלטון הימני.
המסר של המערכון- ניקוי ראש/לסגור את המדינה
המערכון ניקוי ראש - לסגור את המדינה זהו פרק בתכנית ניקוי ראש ומטרתו הייתה ללעוג להצעה המופרכת שהציעה השר ״אהרון יריב״- סגירת רשות השידור, הפכו את זה במערכון ״לסגירת המדינה״ מכיוון שזה לא באמת אפשרי, לעגו לשר במערכון בכך שמישהו חשוב שנואם לא היה אוכל באמצע הנאום או מדבר עברית שאינה תקינה ומשתמש בשמות תואר כמו ״טעימים יותר״ על מדינה. היוצרים הסבירו שבגלל הכאוס החברתי שהיה במדינה, החליטו שישנו צורך להכין סאטירה בה מציעים ״לסגור את המדינה״ עד שכולם יקומו על עצמם והמצב יחזור לנורמלי.
-תאוריית העליונות
קבוצות או אנשים בודדים אשר נהנים להרגיש עליונות על האחרים, נהנים ללעוג להתנהגות של האחרים, ועושים זאת בדרך הומוריסטית שמטרתה להנמיך את האחרים.
המערכון מתאים לתאוריית העליונות מפני שהמשתתפים בתכנית לעגו לשר ״אהרון יריב״, זה מתבטא בכך שהקצינו את דבריו וצחקו על הרעיון המופרך שלו ולא לקחו אותו ברצינות, אלא כבדיחה. ניתן להסיק זאת מהסרטון במשפטים אלו:
״לסגור את המדינה״ במקום ״לסגור את רשות השידור״
(לפטר את התושבים״ (לא אפשרי
(״להתחיל הכל מחדש״ (אי אפשר להתחיל מדינה מחדש
״בתאבון״ בסוף ההצהרה
השופטת מכריזה כי המדינה ״נעולה״ וממשיכה את דבריה בכך שמציינת שהמדינה הבאה בנובמבר בשעה 6:30 עם הבעות פנים מוקצנות.
אם המערכון היה אמור להיות משודר באוקטובר 2023
מבחינת הפקה:
איכות מצלמה יותר טובה
סאונד יותר טוב
איפור/תלבושות/פאה אשר יהפכו את השחקן לדומה מאוד לאיש עליו ״מסתלבטים״.
צילום עם יותר שוטים וזוויות צילום מאשר זווית קבועה אחת ושוט אחד ארוך ומשעמם.
מבחינת תוכן:
הייתי משנה את הנושא ל״חופש לכל המחבלים״
הנושא החם שבעצם מטרתו יהיה ללעוג למדינה שלנו על הדאגה שלה למחבלים בבתי הכלא, מעניקה להם טלוויזיות, משחקים…
שוני ודמיון בין המערכונים:
דומה: דרך העברת המסר- שתי הדמויות מהסרטון ההומוריסטי משחקים דמויות ציבוריות במדינה שעומדים ונואמים את עמדתם מול קהל היעד והכתבים הישראלים (מציעים רעיון גדול שמטרתו לחולל שינוי חיובי במדינה) אך בפועל מטרתו ללעוג למי שהציע באמת רעיון אמיתי שבעיניי יוצרי התכנית נראה בזוי. אותו נראות של השטח. שפה מעוותת (עברית לא תקינה, שינוי בקול, מבטא
שונה: איכות האיפור, איכות הצילום (במערכון של ניקוי ראש לא ככ איכותי), שחקן יחיד בלי השופטת
(הבעות הפנים (בניקוי ראש מוקצן יותר
הסירטונים שניתחתי היו סרטוני סטאירה אשר הודדו ״צחוק ולעג״ על דמויות ציבוריות שהיו חמות באותה התקופה. בשתי הסרטונים בנו לדמויות דמות חדשה ובעצם יותר מוקצנת, השתמשו בהומור בכדי להקליל את המערכון ובכדי לקרב לבבות של צופים בבית שאוהבים סאטירה והומור, כי מי לא רוצה לחזור הביתה בערב מהיום העמוס שלו ורק לצחוק מול הטלוזיה? זוהי דרך של יוצרי התכניות להתחבר אל הצופים וכך להשתיל בראש של הצופים את הדעות שלהם.