לדעתי תפקידו של הומור וסאטירה מאוד חשוב לקיום דמוקרטיה בישראל מכיוון שבעזרתו ניתן להביע ביקורת על השלטון ולהביע דעות פוליטיות בצורה קלילה יותר

קיים הבדל בין סאטירה בערוץ ציבורי לבין סאטירה בערוץ מסחרי מכיוון שבערוצים המסחריים התכניות ממומנות, לכן אם לדוגמא בערוץ 12 של קשת נצפה בתכנית ארץ נהדרת, נשים לב שהשימוש בסאטירה קיים במטרה להעביר את הדעות של יוצרי התכנית, היא אינה ניטרלית אלא עם דעה קדומה שמטרתויה היא לחשוף את קהל היעד שלה - האזרחים לדעות אלו בעזרת חיבור לקהל (הומור) לדוגמא - בתכנית יציגו את הפוליטקאי בן גביר הידוע כימני קיצוני כשונא ערבים ויקצינו את הדמות שלו במטרה להוריד אותו.

 לעומת זאת שיתקיים הומור וסאטירה בערוץ ציבורי הוא לא יתקיים במטרה לשנות את דעות האזרחים מכיוון שהוא ניטרלי.

 כל מה שמותר בערוצים המסחריים אפשרי בערוץ הציבורי מכיוון שמטרתו להישאר ניטרלי לטובת הציבור. 

 מותר לומר הכל בסאטירה עד גבול מסוים, כלומר כאשר השימוש בסאטירה מתבטא בלשון הרע שהוא מוגזם ופוגע בזכויות של האדם הנפגע, הסאטירה חוצה גבול.